עד כמה חולי פסוריאזיס בישראל חשופים לסיבוכים?

מחקר חדש מתאר שימוש מוגבר בשירותים רפואיים בקרב ישראלים עם פסוריאזיס, לרבות ריבוי ביקורים אצל רופאים בקהילה ונטייה לסיבוכים ומחלות נלוות. כמה מטופלים בתרופות הביולוגיות המתקדמות?

עד כמה חולי פסוריאזיס בישראל חשופים לסיבוכים?

צילום SHUTTERSTOCK

למעלה ממאה אלף ישראלים סובלים מפסוריאזיס, מחלת עור דלקתית כרונית הנגרמת מחלוקה מהירה של תאי העור ומתבטאת בתהליכים דלקתיים בשכבת העור העליונה ובנגעים אופייניים.

המחלה פורצת לרוב בעשורים השני והשלישי לחיים, ומטופלים המאובחנים כלוקים בה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות נלוות בעלות מכנה משותף דלקתי, כמו מחלות לב וסוכרת ומצוקה נפשית. מחלות אלה שכיחות יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65, עד כדי כך שבגילים אלה כמחצית מהמאובחנים מתמודדים עם תחלואה נלווית. לכן, הטיפול בפסוריאזיס צריך לא להתמקד בעור בלבד, אלא במחלות נוספות. נכון להיום, לא נמצא טיפול שמאפשר לרפא את המחלה, אך התאמת טיפול נכון מסייעת לשלוט בתסמינים.

מחקר ישראלי חדש בחן את ההתמודדות עם המחלה בקרב מאובחנים בישראל, לרבות האתגרים עמם מתמודדים המטופלים ביחס לתחלואה נלווית והטיפולים הזמינים עבורם.

החוקרים מהמרכזים הרפואיים סורוקה, כרמל, שיבא ובילינסון, אוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב ומשרד המדען הראשי בשירותי בריאות כללית, בחנו את אופייה של מחלת הפסוריאזיס על סמך מאגר נתונים נרחב שכלל 118,680 ישראלים אצלם אובחנה המחלה בקופת חולים כללית בין השנים 2016-1998, 2.69% ממבוטחי הקופה, מתוכם 5,235 (4.4%) אובחנו עם פסוריאזיס בדרגה בינונית עד קשה המתבטאת בנגעים שמכסים שטחי גוף נרחבים. לצד החולים כלל המדגם מספר זהה של נבדקים שלא אובחנו עם פסוריאזיס ושימשו כקבוצת ביקורת, בהתאמה לפי גיל ומין.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, מאובחנים עם פסוריאזיס נטו יותר להיות ממעמד סוציו אקונומי בינוני עד גבוה. כרבע מהחולים היו במעמד סוציו אקונומי גבוה (25.1%) בהשוואה לחמישית מהנבדקים בקבוצת הביקורת (20.9%).

שיעור גבוה של מעשנים

חולי פסוריאזיס נטו פחות להקפיד על אורח חיים בריא: בקבוצת החולים תועד שיעור גבוה יותר של מעשנים אי פעם (52.6%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (47.4%), ומדד ההשמנה BMI הממוצע של חולי הפסוריאזיס (27.3 יחידות) היה גבוה אף הוא בהשוואה לקבוצת הביקורת (26.9 יחידות) – ממצא המשיק לעבודות שזיהו כי פסוריאזיס קשורה להשמנה.

בהמשך נמצא כי חולי פסוריאזיס נטו יותר מהנבדקים בקבוצת הביקורת לסבול מתחלואה נלווית ברוב המחלות שנבדקו, למעט אי ספיקת לב. כך, נמצא כי למאובחנים עם פסוריאזיס היה סיכון גבוה יותר פי 2.2 לסבול מהשמנה, סיכון גבוה ב-29% לתסמונת המטבולית ולהפרעה ביפולארית, סיכון גבוה ב-21% לחרדה, סיכון גבוה ב-19% לדיכאון, סיכון גבוה ב-15% למחלת לב איסכמית וליתר לחץ דם וסיכון גבוה ב-12% לסוכרת.

כצפוי, מאובחנים עם פסוריאזיס נטו יותר לצרוך שירותים רפואיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ובעיקר תועד ריבוי ביקורים אצל רופאים בקהילה: חולי פסוריאזיס ביקרו בממוצע 7.2 פעמים בשנה אצל רופאי עור בהשוואה ל-2.9 פעמים בקבוצת הביקורת, וכן ביקרו 2.9 פעמים בממוצע בחדרי מיון בהשוואה ל-2.7 פעמים בקבוצת הביקורת. כמו כן תועד שיעור גבוה יותר של ביקורים אצל רופאי משפחה ורופאי ילדים מקרב המאובחנים עם פסוריאזיס.

בהמשך נבדק המשטר הטיפולי בקרב המאובחנים עם פסוריאזיס: הטיפול העיקרי ניתן באמצעות משחות המכילות סטרואידים (35.4%) ושילובים של סטרואידים (15.5%), משחות המכילות ויטמין D (14.6%) ומשחות המבוססות על עטרן (3.8%) למריחה על הנגעים. עד חמישית מהמאובחנים נזקקו לטיפולים תרופתיים סיסטמיים (מערכתיים) בפסוריאזיס: 16.1% נזקקו לטיפולים בתרופות מקבוצת האנטיהיסטמינים ו-11% נדרשו לסטרואידים סיסטמיים בנטילה דרך הפה. 1.8% מהמאובחנים טופלו בפוטותרפיה וקלימטותרפיה, בהם 0.8% שטופלו בים המלח. כמו כן, 1.6% נזקקו לטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס הכלולים בסל הבריאות לאחר כשלון בשני טיפולים סיסטמיים, כשהמחלה מפושטת המקיפה מעל ל-50% משטח הגוף, או כשמדד PASI מעל 50 ו/או הנגעים מכסים אזורי גוף רגישים. מבין הטיפולים הביולוגיים, 0.6% טופלו באנברל, 0.6% ביומירה, 0.2% ברמיקייד ו-0.1% בסטלרה.

שיעור המטופלים בפוטותרפיה וטיפולים ביולוגיים שמסתכם בעבודה הנוכחית בכ-5% מהמאובחנים עם פסוריאזיס, דומה לשיעור שנצפה במחקר מקביל שבוצע באוניברסיטת פנסילבניה בארה”ב ובדק מאובחנים בבריטניה.

במחקר השתתפו ד”ר גיא שלום, ד”ר דבי זיסמן, ד”ר מאיר באבאיב, ד”ר אמיר חורב, ד”ר שמואל טיאוסנו, ד”ר יוחאי שינמן, ד”ר דורון קומנשטר ופרופ’ ארנון כהן, והממצאים מדווחים בגיליון סתיו 2018 של כתב העת International Journal of Dermatology.

ממצאי המחקר באשר לתחלואה הנלווית לפסוריאזיס משיקים למחקרים נוספים בתחום. כך, למשל, סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2012 בכתב העת Archives of Dermatology שהתבססה על נתונים מ-27 מחקרים שכללו יחד 314,000 אנשים עם פסוריאזיס ו-3.7 מיליון אנשים ללא המחלה, העלתה כי הסיכון להתפתחות של סוכרת בקרב כלל חולי הפסוריאזיס גבוה ב-27% בהשוואה לכלל האוכלוסייה, ובקרב נבדקים עם מחלת עור חמורה הסיכון לסוכרת היה כמעט כפול. כמו כן, מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2010 בכתב העת JAMA Dermatology העלה כי אנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר למצוקה נפשית, לרבות סיכון גבוה ב-31% לחרדה, ב-39% לדיכאון וב-44% לנטייה אובדנית.

 

2018-12-11T15:16:48+00:00בתקשורת|0 תגובות

השאר תגובה

אתם לא לבד! התקשרו 24/7 6247*