נקודות עיקריות

  • כמעט 80 אחוז מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) סבלו תחילה מתסמינים של פסוריאזיס בעור.
  • היסטוריה משפחתית מנבאת לרוב דלקת מפרקים פסוריאטית – ל-40 אחוז מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית יש קרוב משפחה עם מחלה פסוריאטית.
  • PsA מאובחנת על ידי שילוב של בדיקה גופנית, בדיקות דם והדמיה. במקרים מסוימים, יבצע הרופא ביופסיה נוזלית של העור או המפרקים.

דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לכאבי מפרקים, נפיחות ונוקשות. כ- 30 אחוז מהחולים בפסוריאזיס עלולים לפתח גם PsA. PsA מאובחנת באמצעות מגוון כלים קליניים, ביניהם היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות דם, מחקרי הדמיה, ובמקרים מסוימים, ביופסיה של נוזל סינוביאלי ממפרקים מודלקים.
למרות שאין בדיקה או הנחיה ספציפית אחת שיכולה לאבחן דלקת מפרקים פסוריאטית, הבדיקות מאפשרות לרופאי עור וראומטולוגים לאמוד את הנוכחות של דלקת מפרקים, את סוג וחומרת המחלה ואת הטיפול המתאים.
על פי מחקר משנת 2014, כמעט 80 אחוז מהחולים במחלת המפרקים אובחנו עם פסוריאזיס של העור לפני איבחון דלקת המפרקים הפסוריאטית. מכיוון שהתסמינים של דלקת מפרקים פסוריאטית דומים לאלה של מחלות ודלקות מפרקים אחרות – כגון דלקת מפרקים שגרונית, אוסטיאוארתריטיס, אנקילוזינג ספונדיליטיס (ankylosing spondylitis) ושיגדון (gout) – האבחון עלול להתארך גם עד ל-12 שנים לאחר הופעת הפסוריאזיס.

היסטוריה רפואית ובדיקה


רופאי העור והראומטולוגים מאבחנים ומטפלים בדרך כלל בדלקת מפרקים פסוריאטית. הם פותחים בבדיקת ההיסטוריה הרפואית של כל בני המשפחה למציאת פסוריאזיס או מחלות אוטואימוניות. לכ-40 אחוז מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית יש לפחות קרוב משפחה אחד עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית.
בודקים את העור, הציפורניים והמפרקים לאיתור תסמינים של דלקת מפרקים פסוריאטית או פסוריאזיס. הרופא ישאל מתי הסימפטומים התחילו, באיזו תדירות הם מופיעים, חומרת הסימפטומים וכל הגורמים שמחמירים או מקלים עליהם.
הרופא יבדוק גם את הידיים והרגליים ויחפש תסמיני PsA. שינויים בציפורניים (פיתול, התפוררות או הפרדת ציפורניים, כולל הפרדה ממיטת הציפורן) הם סימנים מוקדמים ל-PsA. הרופא יחפש אצבעות או בהונות נפוחות dactylitis (או “אצבעות נקניק”), enthesitis (כאב ונפיחות של גידים ורצועות באזור חיבורן לעצם), ותסמיני היכר אחרים של דלקת מפרקים פסוריאטית.
הרופא יעריך את מצב המפרקים על ידי לחיצה קלה כדי ויבדוק כאב, רגישות, נפיחות וחום. ייתכן גם שתתבקשו לבצע פעולות גופניות פשוטות המפגינות טווח תנועה, נוקשות וניידות כללית.

Elderly man suffering from psoriasis, closeup on hands

בדיקות דם לאבחון דלקת מפרקים פסוריאטית

אין סמנים ספציפיים שקובעים באופן חד משמעי אם לאדם יש PsA. עם זאת, ישנן מגוון בדיקות דם למדידת רמות דלקת ולשלילת סוגים אחרים של דלקת מפרקים.

הגורם הראומטואידי

זו בדיקת דם המשמשת באופן שגרתי לאבחון או שלילת דלקת מפרקים שגרונית. היא מודדת רמות של גורם ראומטואידי (RF), חלבון שגורם למערכת החיסון לתקוף בטעות רקמות בריאות.

אנשים עם PsA בדרך כלל שליליים ל-RF, ולכן בדיקת גורם ראומטואידי חיובי תרמז במקום זאת על דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, רמות נמוכות של RF עשויות להופיע גם בדם, מה שמעיד על דלקת מפרקים שגרונית או – לעתים רחוקות – על שני המצבים בו זמנית.

C-חלבון תגובתי

זו בדיקה שמודדת כמויות של חלבון מגיב C (CRP), מולקולה המיוצרת על ידי הכבד ומשוחררת אל זרם הדם כדי לחזק את המערכת החיסונית. רמות CRP גבוהות מצביעות על דלקת. בדיקת CRP אינה מאשרת אבחנה, אך היא מספקת את המידע לביצועה, יחד עם בדיקות דם אחרות ומחקרי הדמיה.

קצב שקיעת כדורית הדם

בדיקת קצב שקיעת כדורית הדם (ESR) מזהה דרגות של דלקת על ידי מדידת הקצב שבו תאי דם אדומים (אריתרוציטים) נופלים או שוקעים בצינור אנכי ארוך. ככל שיותר תאי דם אדומים נאספים בתחתית הצינור (שקיעה) במהלך שעה אחת, כך רמת הדלקת גבוהה יותר. נוכחות CRP ונוגדנים אחרים בדם גורמת לתאים לשקע מהר יותר. בדומה לבדיקת CRP, בדיקת ה-ESR לבדה אינה מאבחנת מחלה ספציפית, אך ניתן להשתמש בה יחד עם בדיקות אחרות כדי לזהות מצבים הגורמים לדלקת.

פפטיד ציטרולין אנטי-מחזורי

פפטיד ציטרולין אנטי-מחזורי (אנטי-CCP) הוא סוג נוסף של חלבון שתוקף רקמות בריאות בגוף. בדיקת אנטי CCP משמשת בעיקר לאבחון או לשלילת RA. באחד המחקרים, 17.5% מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית נמצאו חיוביים לאנטי-CCP, דבר שיכול להצביע על מחלה פעילה בגוף.

אנטיגן לויקוציטים אנושיים B27

אנטיגן לויקוציטים אנושיים B27 (HLA-B27) הוא גן הקשור למספר מחלות אוטואימוניות. בדיקת דם לסמן זה מיועדת לחיפוש סימנים ל- PsA אצל אלו שהמחלה נמצאת בהיסטוריה המשפחתית שלהם. הוא יכול גם לעזור באיבחון אנקילוזינג ספונדיליטיס, מצב דלקתי שקשור למחלה. HLA-B27 אינו גורם ישיר לדלקת מפרקים פסוריאטית, אך בדיקה חיובית לגן מצביעה על סיכון גבוה יותר ללקות במחלה פעילה בעמוד השדרה.

בדיקות הדמיה לאבחון דלקת מפרקים פסוריאטית

הדמיה אבחנתית משמשת לרוב לאישור האבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית. צילומי רנטגן מזהים את הנזק למפרקים בעוד שהדמיית תהודה מגנטית (MRI), אולטרסאונד או סריקות CT מאפשרות מבט מקרוב על הרקמות הרכות במפרקים.

צילומי רנטגן

צילומי הרנטגן הסטנדרטיים יעילים מאוד באבחון PsA בשלב מתקדם. הם מזהים שינויים חמורים בעצם – כמו תופעת “עיפרון בכוס” – שמבדילים את ה-PsA ממחלות ראומטיות אחרות. סימפטום קלאסי זה מתרחש כאשר קצה אחד של עצם נשחק באזור המפרק לצורת חוד עיפרון. הסימפטום מעיד בדרך כלל על נזק חמור למפרקים שעלול לדרוש טיפול אגרסיבי יותר.

אולטרסאונד

אולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי להציג תמונות מתוך הגוף. זו בדיקה שהוכחה כיעילה באיתור אנתזיטיס, שהוא סימן היכר של PsA, עוד לפני שהחולה חווה כאב או רגישות בשל התחברות הגידים לעצם. זו טכניקת הדמיה שיעילה גם כדי להבחין בין דלקת סינוביאלית לבין צורות אחרות של דלקת מפרקים.

Businesswoman scratching her back of hand because of the itching from irritation. The concept of healthcare and medicine
Woman holding her knee with hands having strong pain.

דימות תהודה מגנטית

דימות תהודה מגנטית משתמש במגנטים גדולים ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות של איברים ומבנים בתוך הגוף, כגון רקמות רכות שעלולות להיפגע באנתזיטיס. מחקרים הראו כי סריקות MRI יעילות בגילוי מקרים של PsA פעיל.

ביופסיות לאבחון דלקת מפרקים פסוריאטית

כדי להמשיך לבדוק את האבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית, הרופא יזדקק לדגימה של נוזל סינוביאלי ממפרק חולה או דגימת עור, כדי לאשר נוכחות של פסוריאזיס. פסוריאזיס על העור הוא סמן ברור לכך שתסמיני דלקת מפרקים עלולים להיות PsA.

ארתרוקנטזיס

בעת האבחון משמשים ב- Arthrocentesis כדי לשלול כמה צורות של דלקת מפרקים. נוזל סינוביאלי מהמפרקים נאסף באמצעות מחט ומזרק ונבדק למציאת תאי מערכת החיסון (כולל תאי דם לבנים) הגורמים לדלקת. ההליך שמבוצע במשרדו של רופא.

אפשר לבדוק את הנוזל גם להימצאות חומצת אורית, שמצביעה על שיגדון (גאוט). אנשים הסובלים ממחלה פסוריאטית נמצאים בסיכון גבוה לשיגדון, שנגרם מהצטברות גבישי חומצת שתן במפרקי כף הרגל.

ביופסיה של העור

הרופא יבצע ביופסיית punch כדי לאשר את מחלת הפסוריאזיס ולשלול מצבי עור אחרים, כמו אקזמה. מכשיר בצורת עיפרון משמש להסרת רקמה קטנה כדי לבדוק אותה במיקרוסקופ. לאחר מכן סוגרים את החתך עם כמה תפרים.

קריטריונים לסיווג דלקת מפרקים פסוריאטית

קריטריוני הסיווג של דלקת מפרקים פסוריאטית (CASPAR) משמשים לרוב להגדרת PsA בניסויים קליניים. ראומטולוגים רבים מסתמכים על הקריטריונים כדי לבצע אבחנת PsA מדויקת וחד משמעית. כדי לאבחן PsA נבדקים רק אנשים שיש להם כבר דלקת מפרקים דלקתית כלשהי, ולפחות שלוש נקודות מהסעיפים ברשימה הבאה:

  • מחלה פסוריאטית פעילה – שתי נקודות
  • היסטוריה של פסוריאזיס במשפחה – נקודה אחת
  • פסוריאזיס בציפורניים – נקודה אחת
  • פקטור RF שלילי – נקודה אחת
  • נזק לעצמות – נקודה אחת
  • אצבעות נקניק (dactylitis) – נקודה אחת

מי יחלה בדלקת מפרקים פסוריאטית?

PsA מכה בכל גיל, אבל נפוץ ביותר בין הגילאים 30 ל- 50 אצל מבוגרים, ו- 11 ו- 12 אצל ילדים. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל עשר שנים אחרי הופעת פסוריאזיס. PsA משפיע על גברים ונשים באופן שווה.

מהי הצפי לדלקת מפרקים פסוריאטית?

למרות שאין כיום תרופה ל-PsA, ישנו מגוון גדל והולך של טיפולים שנועדו למניעת התפשטות המחלה והרס המפרקים. חשוב לאבחן את ה- PsA מוקדם מכיוון שתוך מספר חודשים מתחילת המחלה יכול להיגרם נזק קבוע למפרקים, ומספר המפרקים הפגועים גדל עם הזמן. מחקרים מאשרים שאבחון מוקדם וטיפול יכולים לשפר תוצאות לטווח ארוך.

האם אובחנתם כסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית?

אל תתמודדו לבד, האגודה כאן למענכם:

דוא”ל: office@psoriasis.org.il
טלפון: 6247* לשירותכם מענה אנושי 24/7

מקור: www.mypsoriasisteam.com