ד”ר מיכל רמון
רמב”ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם
מחלקת עור
פסוריאזיס הינה מחלת עור כרונית הפוגעת ב- 2-3% מהאוכלוסייה. המחלה פוגעת בנשים וגברים בשכיחות זהה, בכ- 75% מהחולים המחלה מתבטאת לפני גיל 40. ברוב המקרים אנשים הסובלים מפסוריאזיס עוברים את תקופת הפוריות כמו שאר האוכלוסייה. שכיחות המחלה בנשים הרות אינו ידוע אך מניחים שהוא זהה לזה של נשים שאינן הרות.
פסוריאזיס כשלעצמה אינה משפיעה על מערכת הרבייה בנשים וגברים. הדאגה העיקרית הינה מהטיפולים לפסוריאזיס סביב תקופת ההיריון וההנקה. רבים מהטיפולים דורשים זהירות וחלקם אסורים במהלך ההיריון וההנקה.
לפיכך רצוי להיות במעקב וטיפול מסודר אצל רופא עור לפני הכניסה להריון ובמהלכה.
רצוי שנשים המתכננות הריון יכינו את עצמן מבחינת הטיפול במחלת העור: כך שיהיו במצב הטוב ביותר האפשרי לפני הכניסה להריון.
האם ההיריון משפיע על פסוריאזיס?
במחקרים שונים, רובם רטרוספקטיביים, מתברר שפסוריאזיס רובדית כרונית צפויה להשתפר ב 30%-40% מהחולות במהלך ההיריון , כאשר ברוב המקרים השיפור חל בטרימסטר הראשון והשני. שיפור זה מקביל לרמות הגבוהות של פרוגסטרון . הורמון זה מדכא את התגובה הפרוליפרטיבית של לימפוציטים מסוג T.
הפסוריאזיס מחמירה ב 10-20% מהחולות בהיריון והן ידרשו לטיפול אינטנסיבי במהלך ההיריון.
בשאר החולות לא יהיה שינוי בחומרת המחלה במהלך בהריון.
כיצד מטפלים בפסוריאזיס בהריון?
רצוי לטפל בפסוריאזיס לפני הכניסה להריון ולהשרות רמיסיה על מנת למזער את הצורך בטיפול במהלך ההיריון. עיקר הטיפול בהריון מתבסס על טיפול מקומי ופוטו תרפיה.
טיפולים טופיקלייםהם הקו הראשון לטיפול בפסוריאזיס וכוללים משחות משמנות , סטרואידים טופיקליים, דיטרנול.
יש להימנע ממריחת קלציפוטריול (דייוונקס)במהלך ההיריון – זו המלצת היצרן אף על פי שכנראה לא מתרחשת ספיגה משמעותית ממריחת כמויות קטנות של המשחה.
בטיחות תכשירי העטרן (COAL TAR) לא ברור. ניסויים בחיות הראו פוטנציאל טרטוגני. כנראה שמוצרים אלה בטוחים בשליש השני והשלישי.
TAZAROTEN (zorac)- רטינואיד טופיקלי .אסור בהחלט לשימוש במהלך ההיריון .
פוטו תרפיה
UVB ו NB-UVB נחשבים בטוחים וניתן לטפל במהלך ההיריון. רצוי להשתמש במסנני קרינה לפנים על מנת למנוע הופעת פיגמנטציה בפנים ( מלסמה).
PUVA (מתן פסורלן פומי ו(UVA – נחשב מוטגני ואסור בזמן ההיריון כמו כן יש להימנע מטיפול זה אצל נשים וגברים לפני ההתעברות.
PUVA טופיקלי מקומי- קיימים דיווחים שהטיפול בטוח אך אין מספיק מידע ולכן רצוי להימנע מטיפול זה.
טיפולים סיסטמיים:
ציקלוספורין ניתנת במקרים של פסוריאזיס בינונית עד קשה. ממעקב אחרי חולות מושתלות איברים שטופלו בציקלוספורין במהלך ההיריון לא נראתה עליה בשיעורי מומים מולדים אך נצפתה עליה בשיעורי משקל לידה נמוך ולידות מוקדמות.
רטינואידים מקומיים וסיסטמיים אסורים לחלוטין במהלך ההיריון. לגבי רטינואידים סיסטמיים אלה אסורים שנתיים לפני הכניסה להריון.
מטוטרקסט –קיימת קונטראינדיקציה במתן מטוטרקסט במהלך ההיריון ולפחות 12 שבועות לפני הכניסה להריון בנשים וגברים.קיימת עליה בשכיחותן של הפלות ספונטאניות , חיך שסוע והפרעות בשלד העובר. מטוטרקסט משפיע גם על ספרמטוגנזיס וגורם לשינויים כרומוזומליים ולכן נשים וגברים צריכים להפסיק נטילת מטוטרקסט לפחות 3 חודשים לפני ההתעברות.
טיפולים ביולוגיים
היצרניות של ETANERCEPT ו INFLIXIMAB מייעצים להימנע מנטילתו במהלך ההיריון. לא דווח על טרטוגניות בחיות לאחר מתן ETANERCEPT וקיים מעוט מידע לגבי השפעתו על העובר.
ALEFACEPT אינו מומלץ במהלך ההיריון.
EFALIZUMAB אינו מומלץ במהלך ההיריון.
איך לטפל בפסוריאזיס לאחר הלידה?
יותר ממחצית החולות יחוו החמרה בפסוריאזיס במהלך 6 שבועות לאחר הלידה. החמרה זו לא תהיה מעבר לדרגת הפריחה שהייתה קיימת לפני ההיריון. החולות יכולות להשתמש בתכשירים טופיקליים כמו בהריון וכן טיפול פוטותרפי ב UVB.
טיפולים סיסטמיים כמו ציקלוספורין, מטוטרקסט, נאוטיגסון, טיפולים ביולוגיים וPUVA אסורים בתקופת ההנקה. יש להימנע ממריחת תכשירים טופיקליים על הפטמות ולדאוג לשימון העור על מנת למנוע היווצרות סדקים.
לסיכום, מומלץ לחולי פסוריאזיס בגיל הפריון להתייעץ עם רופא העור לגבי תוכניות הגדלת המשפחה כדי להתאים את הטיפול למצבו של החולה ובמידת האפשר לטפל במחלה לפני ההתעברות ומבלי לסכן את העובר.
