בניגוד לדעה הרווחת, שחשיפה מוגברת לשמש גורמת לשכיחות יתר של סרטן העור ולהזדקנות מוגברת של העור, חוקרים גילו שבקרב חולי פסוריאזיס שנחשפים לשמש בים המלח אין שכיחות יתר של סרטן העור, אך יש עלייה בשכיחות נזקי שמש שפירים (כמו שינויים בגמישות העור, קמטים, נטייה לנימיות דם מורחבות) וניתן לפעול למזעור התופעה.
במחלקת העור בבי”ח בילינסון בשיתוף עם מחלקות עור נוספות, נערך מחקר בו נבדק האם חולי פסוריאזיס הפוקדים את ים המלח פעם בשנה חשופים יותר לסרטן העור ולנזקי שמש מאשר חשיפה לשמש באיזורים אחרים.
במחקר השתתפו כ – 500 חולי פסוריאזיס מעל גיל 18 שהושוו לקבוצת ביקורת שכללה כ – 700 חולים במחלות עור אחרות שנחשפו לשמש בשאר אזורי הארץ.
באופן מפתיע, במחקר לא נמצאה שכיחות יתר של סרטן עור בהשוואה לחולים אחרים ואף נמצא סוג של נגע טרום סרטני ששכיחותו היתה נמוכה בחולי פסוריאזיס.
השערת החוקרים היא שסיבה אפשרית לכך היא שהקרינה העל סגולה שגורמת לכוויות בים המלח היא חלשה יותר (דבר שהוכח בעבר). בנוסף, בצורה זהירה ניתן לומר שיתכן והמחלה מעניקה מעין “הגנה” בפני התפתחות סרטן עור.עם זאת, נמצא כי חולי הפסוריאזיס סובלים ב – 50% יותר מנזקי שמש בהשוואה לקבוצת הביקורת.
פרופ”” מיכאל דוד, מנהל מחלקת עור בבי”ח בילינסון: “הטיפול בים המלח מיטיב מאוד עם חולי הפסוריאזיס, בעקבותיו כ– 80% מהחולים נהנים מהפוגה של המחלה במשך כ – 5 חודשים (לאחר שהייה של עד חודש בים המלח). זאת בהשוואה לטיפולים אחרים (כמו טיפולים בעזרת קרינה על סגולה מלאכותית ותרופות) בהם ההפוגה נמשכת כחודש – חודשיים. למרות הצלחת הטיפול, בעקבות ממצאי המחקר, החולים צריכים לנקוט במספר אמצעי זהירות כדי להקטין את נזקי החשיפה לשמש בים המלח: – מומלץ להשתמש במסנני קרינה בחלקים של העור שאינם נגועים במחלה, בעיקר בפנים, מחשוף החזה, הצוואר וגב הידיים.
– זמן החשיפה המומלץ לשמש בים המלח הוא בין 3 ל – 6 שעות בהתאם לעונת השנה.
– רצוי להתייעץ עם רופא עור על אופן הטיפול וזמן החשיפה לשמש לפני כל נסיעה לים המלח.
– יש להיבדק לפחות פעם בשנה לשם איתור נזקי שמש בשלב מוקדם ככל האפשר”.
כעת, מתכננים החוקרים מחקר המשך שיבדוק את נזקי השמש לאחר 5 שנים.
במחקר השתתפו ד”ר אורה פלתיאל מביה”ס לבריאות הציבור בבי”ח הדסה עין כרם, מחלקות העור של בתי החולים הדסה, תל השומר והעמק וכן מו”פ ים המלח.
