עקרונית אי אפשר להמליץ על זמן לטיפול במכשיר בלתי מוכר שכן עצמת המנורות משתנה עם הזמן (הן מזדקנות…) ולכן גם מדדים שמקבלים כשהמכשיר היה חדש הופכים בלתי רלוונטיים עם הזמן. תלוי גם בגוון העור הבסיסי – אם כהה – יש להתחיל (ואף רצוי) במינון יותר גבוה מאשר אם הוא בהיר.
אז מה לעשות – אפשרות אחת היא לקחת את המכשיר למישהו עם מד קרינה (דנסיטומטר) שיגיד לך כמה ג´אול המנורות נותנות. בד”כ מתחילים עם 20 מיליג´אול ועולים במינון בכ- 10% כל טיפול – אבל במינונים כ”כ נמוכים זה לא כ”כ משמעותי ולכן לפחות עד 100 מיליג´ול אפשר לעלות ב- 10 מיליג´ול כל טיפול. זו ההמלצה לגווני עור בהירים.
אבל – אם להיות ריאליים- קשה למצוא מי שיכייל את עצמת המכשיר ולכן ניתן לבצע טסט שנקרא (MED (minimal erythema dose. הטסט מבוסס על כך שחושפים שטח עור קטן (ריבוע סטנדרטי של 3X3 ס”מ או אחר לפי בחירתך, וחושפים בהדרגה מספר ריבועים כאלה – בכל פעם למשך זמן מעט ארוך יותר – למשל – מתחילים עם דקה, דקה וחצי, שתי דקות וכן הלאה.
למחרת בודקים איזה ריבוע הפך אדמדם – אך לא רגיש!, אם לא בטוחים, כדאי להתחיל במינון (משך זמן) אחד יותר נמוך, אם בטוחים – משך הזמן שמתאים לריבוע שנתן את האודם המבוקש. צריך להדגיש שאת הטסט עושים על עור שלא נחשף לשמש בד”כ ואינו שזוף – שכן עור שזוף הוא עור עמיד יותר לקרינה ואם המדידה תיעשה עליו, באיזורי עור רגישים יותר שלא נשזפו תגרם כווייה.
מתחילים את הטיפול במשך הזמן המתאים ל- MED ומשם עולים ב- 10% או 10 מיליג´ול כמו שכבר אמרתי, בכל טיפול.
ד”ר גלעד
