חן

מכיוון שאני אמונה על שני סוגי הרפואה- הקונבנציונאלית מחד, והאלטרנטיבית מאידך, ברצוני להתייחס לדברים שכתבת.
הרפואה הקונבנציונאלית, נחשבת למתקדמת, בטוחה, ומוחשית יותר, בפרט לאור העובדה שברפואה האלטרנטיבית, (רק בתחומים אחדים בה), ניתן כר נרחב לשרלטנים ומאחזי עיניים, אשר תורמים לדעתי, ליחס עויין וחשדני כלפי תחומים בטוחים בה, ומטפלים אמינים.
אל לנו לשכוח, עובדה בסיסית, שהרפואה הקונבנציונלית של היום, צמחה בעיקר תודות לחלק מהרפואה האלטרנטיבית (צמחי מרפא, הפניצילין שהופק מהעובש, ועוד).
בעוד שהרפואה הקונבנציונלית, אחידה בעולם, ברורה, בעלת חוקים, קודים, כללים ברורים וחלוקתה על פי אנטומיה ופיזיולוגיה בלבד, אחותה החורגת, נחלקת לשיטות טיפול שונות, הילינג, רפלקסולוגיה, שיאצו, פרחי באך, נטרורופתיה, הומאופטיה, דיקור, ועוד כאשר המשותף לשיטות, הוא העובדה שאין טיפול נקודתי, כי אם כללי “לאיזון” המערכות בגוף.
עוד הבדל בין השיטות- הקונבנציונלית והאלטרנטיבית- הראשונה, מטפלת בסימפטומים, השנייה, מטפלת בסיבה.
אני אישית אינני מאמינה בהילינג למשל, אך נוכחתי ביעילותו באופן אישי, הרפלקסולוגיה, פרחי באך, נטרופתיה, הומיאופתיה, והדיקור, הוכיחו לי יותר מפעם את יעילותן,גם ללא קשר לאמונתו של המטופל בשיטה.
לצערינו, לרפואה הקונבנציונלית, אין מרפא לכל התחלואים, שאם לא כן, לא היו מחפשים אלטרנטיבות לטיפול והקלת הסבל. לכל אחת מהדרכים, היתרונות והחסרונות שלה, האוטופיה- שילוב של שני סוגי הרפואה לטיפול משולב ובתיאום בבעיות בריאות הגוף והנפש.
עד אז, יבחר לו כל אחד את דרכו, האמונה בדרך, תמיד יכולה להועיל, בכל אחת משיטות הרפואה.